מגדל עברה מהפסד לרווחיות ומציגה שיפור של 59% ברווח החיתומי
בזכות עלייה בהכנסות ממוצרי חיסכון ארוך טווח, ובדחיפת התשואות החיוביות בשוק ההון, מגדל הציגה שיפור משמעותי בשורת הרווח ברבעון השלישי.
חברת הביטוח בניהולו של רונן אגסי סיימה את הרבעון השלישי עם רווח כולל של 285 מיליון שקל, זאת בהשוואה להפסד של 14 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2023. הרווח משקף תשואה להון של 13%. מגדל היא החברה הראשונה בענף שמפרסמת דוחות כספיים ברבעון.
ברווח החיתומי של מגדל (הרווח מפעילות ביטוחית גרידא) חל שיפור משמעותי ביחס לרבעון המקביל: הרווח צמח ב-59%, ועמד על 219 מיליון שקל (לפני מס). הרווח החיתומי הוא סעיף משמעותי במיוחד, משום שהוא מאפשר לבחון את ביצועיה של חברת הביטוח בפעילות הבסיסית ביותר שהיא אמונה עליה: מכירת פוליסות ותשלום תביעות, או במילים אחרות: תמחור של סיכון.
הצמיחה ברווח החיתומי לא חלה בכל תחומי הפעילות של החברה, והתמקדה בעיקר בביטוחי חיים וחסכונות ארוכי טווח - מרכיב הפעילות הביטוחית המרכזי של החברה. הרווח החיתומי בסעיף זה צמח ב-76% ל-204 מיליון שקל, זאת בעיקר בשל צמיחה בהיקף המכירות, וכן ייקור פרמיות וירידה יחסית בשיעור התביעות בביטוחי אובדן כושר עבודה ונכות.
לעומת זאת, בביטוח האלמנטרי - שכולל ביטוחי רכב, מבנה וחבויות, מגדל רשמה הפסד חיתומי של 37 מיליון שקל, לעומת רווח של 10 מיליון שקל ברבעון המקביל. הסעיף המפתיע ביותר הוא ביטוחי רכב רכוש (ביטוח מקיף וצד ג'), בהם נרשם רווח חיתומי זעום של 2 מיליון שקל, לעומת רווח של 20 מיליון שקל ברבעון המקביל. בכך, מגדל רושמת לראשונה מזה ארבעה רבעונים ירידה ברווחיות בסעיף זה.
ביטוחי הרכב הסבו בשנים האחרונות הפסדים כבדים לחברות הביטוח והביאו להתייקרות משמעותית של עשרות אחוזים בפרמיות, שנבלמה רק בחודשים האחרונים. ההתייקרות הדרמטית סייעה לחברות הביטוח לרשום עלייה מתמשכת ברווחיות, אך במקרה של מגדל העלייה כאמור נבלמה ברבעון הנוכחי.
הסיבה המרכזית לכך היא "התפתחות שלילית בתביעות בגין שנות חיתום ותיקות" - קרי, העלויות של תביעות ישנות התגלו כגבוהות מהצפוי. "המגמה היא אותה מגמה. חלק גדול מהתוצאות מבוסס על הערכות סטטיסטיות, ולכן צריך להסתכל בפרספקטיבה רחבה יותר", אמר לכלכליסט מנכ"ל מגדל רונן אגסי. "היו שניים-שלושה רבעונים טובים יותר, אבל אפשר לומר בזהירות שהשוק התייצב והוא במקום הנכון. ביטוחי הרכב הוא ענף תחרותי ומוטה מחיר".
בביטוחי הבריאות רשמה מגדל מעבר לרווח חיתומי נמוך של 7 מיליון שקל, בהשוואה להפסד של מיליון שקל ברבעון המקביל. לדברי אגסי, לרפורמה בכפל ביטוחי הבריאות, במסגרתה הועברו כברירת מחדל ביוני האחרון מבוטחים בפוליסות "שקל ראשון" לפוליסות "משלים שב"ן", אין השפעה מהותית על ביצועי החברה.
אגסי מציין שכשליש מהמבוטחים שהועברו למשלים שב"ן, בחרו לחזור לפוליסת שקל ראשון - אפשרות שנתונה לכל מבוטח בשנה הראשונה ליישום הרפרומה. לצד זאת, אגסי מבהיר: "המוצר הנכון לציבור הוא המוצר המשלים", ומוסיף: "מי שהעדיף להישאר בשקל ראשון משלם כעת בשוק כ-20-30% יותר מששילם קודם, ומי שנשאר במשלים שב"ן נהנה מירידת מחיר באחוזים דומים. פער המחירים מאוד גדול בין המוצרים".
חלקו המרכזי של השיפור ברווח אינו נובע מהרווח החיתומי, אלא מביצועי שוק ההון. הפרמיות שחברות הביטוח מקבלות נועדות לתשלום תביעות בעתיד, מה שמאפשר להן להשקיע חלק גדול מהכנסותיהן בשוק ההון. לכן, לביצועים בשוק ההון, וכן לנתוני מקרו כגון גובה הריבית במשק, יש השפעה משמעותית על רווחי החברות בכל רבעון, והרבעון הנוכחי לא יוצא דופן.
מגדל רשמה רווח מהשקעות בסך 181 מיליון שקל, זאת לעומת הפסד משמעותי בסך 642 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2023. הפער הדרמטי בין הרבעונים - שעומד על 823 מיליון שקל - מסביר כאמור חלק גדול מהשיפור ברווחיות. לצד זאת, יש לקחת בחשבון שהשיפור ברווחיות במפעילות בשוק ההון קוזזה בחלקה מקיטון ברווח בסעיף "השפעות מיוחדות", שירד מ-480 מיליון שקל ברבעון המקביל ל-35 מיליון שקל ברבעון הנוכחי.
בנוסף, בהתייחסות לרווחים מהשקעות, חשוב לציין את "בור" דמי הניהול בפוליסות ביטוח החיים המשתתפות ברווחים. מדובר בפוליסות ששווקו עד 2004, ובשל תשואות שליליות שנרשמו בהן, חברות הביטוח לא יכולות לגבות דמי ניהול משתנים עד שהבור "יתמלא".
במקרה של מגדל, הבור קטן מתחילת השנה ממיליארד שקל ל-0.3 מיליארד שקל בלבד. ככל שיירשמו תשואות חיוביות בשנה הבאה, ייתכן שמגדל תוכל להתחיל לגבות דמי ניהול משתנים, שיתורגמו לעלייה בשורת הרווח.
היקף הנכסים המנוהלים של החברה טיפס מתחילת השנה ב-12% והוא עומד על 466 מיליארד שקל.
ההון העצמי המיוחס למגדל, שבשליטת שלמה אליהו, עומד על 9.1 מיליארד שקל. עם זאת, שווי השוק של החברה בבורסת ת"א עומד על 6.65 מיליארד שקל בלבד. כלומר, מגדל נסחרת בדיסקאונט על ההון העצמי שלה.
סעיף משמעותי במיוחד בדוחות הנוכחיים הוא העלייה ביחס כושר הפירעון של מגדל - יחס בין ההון העצמי הקיים לבין ההון העצמי הנדרש כדי שתוכל לעמוד בהתחייבויות העתידיות שלה. היעד של מגדל, שלה יחס הפירעון הנמוך בענף, הוא לעמוד על יחס של לפחות 115% עד 2027
בדוח הנוכחי מדווחת מגדל שהיחס קפץ מ-78% בתחילת השנה ל-98% נכון לסוף יוני, מה שמקרב אותה לנקודה שבה ההון העצמי שברשותה יהיה גבוה מההון העצמי הנדרש לעמוד בהתחייבויותיה, והיא תוכל סוף סוף לחלק דיבידנד. נתונים אלו מתייחסים ליחס כושר פירעון ללא הקלות שנובעות מיישום הוראות מעבר לשיטת החישוב החדשה של היחס.
למגדל יש סיבה לשמור על אופטימיות: יחס כושר הפירעון הבא שיחושב - עבור סוף 2024 - ייעשה בשיטת חישוב חדשה (מודל סטוכסטי), כשההערכות הנוכחיות הן שבשיטה זו, יחס כושר הפירעון הנוכחי יעלה בכ-9%. מבין חברות הביטוח, למגדל יש את התיק הכי חשוף לדמי ניהול משתנים, ולכן ההשפעה של שיטת החישוב החדשה צפויה להיות משמעותית יותר ביחס לשאר החברות.
"כמו כן, מגדל הודיעה על כינוס אסיפה כללית של בעלי המניות בחודש הבא, כדי לאשר את תנאי הכהונה של פרופ' רוני גמזו כיו"ר דירקטוריון החברה. גמזו, שיכהן בהיקף של 50% משרה, יהנה משכר שנתי כולל בסך של כשני מיליון שקל, מתוכם כארבע מאות שמונים אלף שקל כתשלום מבוסס מניות. עלות שכרו של יו"ר מגדל היוצא, שופט העליון לשעבר חנן מלצר, עמדה בשנה שעברה על כ-2.5 מיליון שקל, עבור משרה בהיקף של 66%.
פרט לאישור שכרו של גמזו, בעלי המניות יתבקשו לאשר את ביטול מגבלת עלות השכר השנתית בחברה, שעומדת כיום על שלושה וחצי מיליון שקל. לטענת החברה, המגבלה אינה נדרשת עוד על פי ההסדרים הרגולטוריים החלים על גופים מוסדיים, וביטול המגבלה יאפשר לחברה גמישות רבה יותר בקביעת התגמול, יתאים למקובל בחברות דומות בשוק הביטוח ויעניק תמריצים מותאמים לנושאי המשרה.