איך למרות הטלטלות בישראל תיק האשראי של הבנקים שובר שיא

חמשת הבנקים הגדולים סיימו את הרבעון השני של השנה עם רווח כולל של 8.35 מיליארד שקל - 9.8% יותר מהרבעון המקביל ב־2024. בסיכום המחצית, נרשמו רווחי שיא של כ־16 מיליארד שקל.

כלל הבנקים, הגדילו את שיעור חלוקת הדיבידנד ל־50%, וחילקו יחד כ־4.2 מיליארד שקל. הבנקים צברו כ־10 מיליארד שקל של הון עודף בכל אחת מהשנים האחרונות, זאת בשל מדיניות חלוקה שמרנית שקבע המפקח על הבנקים על רקע המלחמה, ומנגד רווחי העתק שהבנקים המשיכו לצבור.

על אף רווחי השיא, ההון שהבנקים צברו בשנים האחרונות הפך למשקולת, ופרט לבנק הפועלים, התשואה על ההון במחצית השנה של שאר הבנקים ירדה: בלאומי מ־18% ל־15.8%, במזרחי טפחות מ־19% ל־17%, בדיסקונט מ־14.4% ל־13.3%, ובבינלאומי מ־19.2% ל־17.1%. ניכר שבאקלים הנוכחי, שבו הריבית והאינפלציה צפויות לרדת, ויתרת כספי העו"ש של הציבור אינה גדלה, מרווחי המימון של הבנקים קטנים, והם יתקשו לשמור על תשואה להון גבוהה.

אך עוצמתם הנוכחית של הבנקים לא מתבטאת בתשואה להון, אלא בליבת הפעילות המשמעותית ביותר שלהם: העמדת אשראי. על אף הריבית הגבוהה - שכבר שנתיים וחצי עומדת על לפחות 4.5%, ועל אף שאי־ודאות ביטחונית וכלכלית אמורות לדכא ביקוש לאשראי, הבנקים ממשיכים להראות, רבעון אחר רבעון, שהם מכונות בלתי ניתנות לעצירה של העמדת אשראי. ב־12 החודשים האחרונים, תיק האשראי של הבנקים (אשראי לציבור נטו) גדל ב־11.8%. בשלוש השנים וחצי האחרונות, מאז תחילת 2022 ורגע לפני העלאת הריבית הראשונה, תיק האשראי שלהם גדל ב־30.4%, מ־1.34 טריליון שקל ברבעון הראשון של 2022, ל־1.75 טריליון שקל בסוף הרבעון השני של 2025. אמנם תמהיל האשראי השתנה, כשברוב הבנקים האשראי לעסקים גדולים צמח בקצב המשמעותי ביותר, בעוד אשראי לעסקים קטנים וכן אשראי צרכני התכווצו בחלק מהרבעונים, ובסך הכל גדלו בקצב מתון מאוד, אך בשורה התחתונה הבנקים הצליחו להמשיך והגדיל את תיקי האשראי שלהם בתוך אחת התקופות החריגות והקשות ביותר שמדינת ישראל ידעה.

אך הגדלת התיק כשלעצמה היא לא החלק המפתיע ביותר, אלא העובדה שהבנקים הצליחו לעשות זאת ובו בזמן למנוע הגדלה משמעותית של רמות הסיכון בתיק האשראי שלהם, ולשמור על איכותו: כלומר, להעמיד הלוואות שלא דורשות הפרשה חריגה להפסדי אשראי, וששיעורי המחיקות בהן נמוכים מאוד. 

ואכן, תיקי האשראי של הבנקים הם מקור לגאווה בקרב בכירי המערכת הבנקאית, ושמודגשים גם בהודעות לעיתונות סביב פרסומי הדו"חות, וגם בשיחות עם בכירים במערכת. 

מבחינתם, הבנקים הוכיחו בשלוש השנים האחרונות את יכולות החיתום שלהם. יתרה מכך, איכות תיק האשראי עשוי להיות למקור הכנסה לבנקים בעידן של שחיקה ברווחיות: ככל שתחזיות המקרו יתממשו, האינפלציה תמשיך להתמתן והריבית תרד, מרווח המימון של הבנקים ימשיך להישחק. אך מנגד, ככל שיתברר שהבנקים אכן הפרישו להפסדי אשראי בשמרנות, והסיכונים לא יתממשו, הם עשויים להירשם כהכנסה משמעותית שתקזז את השחיקה ברווחיות.

את איכות התיק ניתן לראות דרך שלושה פרמטרים שונים. הראשון הוא "שיעור יתרת האשראי לציבור לא צובר או בפיגור של 90 ימים או יותר מיתרת האשראי לציבור". זהו האחוז מכלל ההלוואות שהבנק נתן לציבור, שנמצא בפיגור חמור של שלושה חודשים ומעלה, או שלא נושאות ריבית כי הלווה לא משלם. 

באופן מפתיע מאוד, בכלל הבנקים פרט לדיסקונט, חלה ירידה בסעיף זה ביחס לרבעון הראשון של 2022. בבנק לאומי הנתון עמד ברבעון הראשון של 2022 על 0.78%: כלומר על כלל 1,000 שקל שהעמיד כהלוואה, 7.8 שקל היו בפיגור. 

ברבעון האחרון של 2023, שבו פרצה מלחמת חרבות ברזל, הנתון טיפס ל־0.88%, אך מאז הוא במגמת ירידה שהגיעה ל־0.46% ברבעון הנוכחי. בבנק הפועלים ובבינלאומי המגמה דומה. בבנק מזרחי טפחות הירידה מתונה יותר, אך הסיבה לכך היא הנתח הגדול יחסית של משכנתאות מתיק האשראי של הבנק, שבהן אשראי שאינו צובר או בפיגור הוא שכיח יותר.

הנתון השני הוא "שיעור מחיקות חשבונאיות נטו מאשראי ממוצע לציבור". הוא מציג כמה מההלוואות שהבנק נתן נמחקו לחלוטין מהספרים כי אין סיכוי לגבות אותן, מתוך סך התיק. בסעיף זה אמנם חלה עלייה בשלושת הבנקים הגדולים: לאומי, פועלים ומזרחי־טפחות, אך היא זניחה. בלאומי, שהתחיל את 2022 ללא מחיקות כלל, שיעור המחיקות טיפס עד ל־0.2% ברבעון השני של 2024, שבו הסתיימו חלק מההקלות בגביית האשראי שהנהיג בנק ישראל לאחר פרוץ המלחמה. אך מאז הוא ירד בחזרה, ועמד על 0.08% ברבעון האחרון, וכך גם בבנק הפועלים. בבינלאומי רשמו ברבעון האחרון בסעיף זה הכנסה. 

בדרך כלל מחיקות משקפות כסף שהבנק ויתר עליו סופית, כי לא ראה סיכוי לגבות אותו. אבל לפעמים, אחרי שהבנק כבר "סגר את הסיפור" והוציא את החוב מהספרים, הוא בכל זאת מצליח לגבות חלק ממנו - למשל, אם הלווה חזר לשלם, אם נמכר נכס ששימש כבטוחה. כאשר ההחזרים האלו (ריקברי) גבוהים מהחובות החדשים שנמחקו באותה תקופה, מתקבל מספר שלילי בסעיף המחיקות. כלומר, הבנק לא רק שלא איבד כסף חדש, אלא הצליח להחזיר לעצמו חלק מחובות ישנים שכבר נחשבו אבודים.

המשתנה השלישי הוא "שיעור יתרת הפרשה להפסדי אשראי בגין האשראי לציבור מיתרת האשראי לציבור". זו כרית הביטחון שהבנקים בונים, ומפרישים אליה מידי רבעון כסף, עבור מקרים של לווים שלא יעמדו בהחזר, והיא מציגה את ההפרשה המצטברת מתוך תיק האשראי כולו. פרט ללאומי ולדיסקונט, שאר הבנקים הגדילו אמנם את יתרת ההפרשה - בפועלים מ־1.36% ל־1.5%, במזרחי מ־0.89% ל־1.06%, ובבינלאומי מ־0.01% ל־1.19%, אך גם במקרה זה ניתן היה לצפות שהבנקים יגדילו עוד יותר את כריות הביטחון שלהם. העובדה שרובם החלו להקטין אותן מאז הרבעון הראשון של 2024 מצביעה על כך שהם חשים ביטחון כלפי תיקי האשראי שלהם, חרף אי־הוודאות הביטחונית והגיאופוליטית.

ניתן היה לצפות שהבנקים יגדילו את כריות הביטחון שלהם, אך רובם הקטינו אותן מתחילת 2024. הדבר מצביע על הביטחון בבנקים כלפי תיקי האשראי חרף אי־הוודאות

אך לא כולם שותפים לביטחון של הבנקים. "ההפרשות נמוכות ביחס לממוצע ההיסטורי, ובוודאי ביחס לאופן שבו תיקי האשראי של הבנקים צומחים. בכל רבעון אני מופתע מחדש", אומר לכלכליסט אלון גלזר, סמנכ"ל בלידר שוקי הון. "כשהמדינה נמצאת במלחמה ובבעיות פוליטיות, וקיימים סימני שאלה לגבי שוק הדיור, במיוחד לאור מלאי הדירות הלא מכורות, ניתן היה לצפות להפרשות גדולות יותר, ודאי נוכח סביבת הריבית הגבוהה".

גלזר לא משוכנע שהמציאות לא תתנפץ לבנקים בפנים, אבל איך זה שעד כה זה לא קרה? "מדדי איכות התיק נראים טוב, אין ספק. החובות לא נכנסים לבעיות, הלווים משלמים. הסכנה היא שנראה הרעה בתיקי האשראי שבינתיים לא באה לידי ביטוי. המשק הגיע במצב מאוד טוב לתקופה הסוערת הזו, והוא עדיין במצב לא רע. בנוסף, המדינה נותנת כסף כמעט לכל מי שצריך: לעסקים, למפונים, למילואימניקים, וגם הבנקים עצמם, אם בעבר הם היו ממהרים לסגור ברזי אשראי, היום הם נותנים יותר חמצן. אבל השאלה הגדולה היא אם הבנקים מנהלים את זה נכון, או רק מנפחים עוד יותר את הבעיה, כך שבסוף הם יצטרכו להגדיל מאוד את ההפרשות להפסדים".

גלזר מתחבט בנוגע לשאלה הזו: "בכל רבעון שהבנקים ממשיכים להיות אופטימיים, אתה מתפתה להאמין שאולי אנחנו באמת בעולם אחר. אבל אני חושב שכשהאשראי צומח בקצב כל כך גבוה במדינה שנמצאת בבעיות, בסוף זה ייגמר בהפרשות להפסדים".

תחרות עזה במשכנתאות על המקום השני

בעוד שהמערכת הבנקאית מתאפיינת בריכוזיות יתר ובהיעדר רמת תחרותיות מספקת, אחד הענפים שבהם בכל זאת מתחוללת תחרות עזה הוא ענף המשכנתאות, שעל אף הצניחה בהיקף העסקאות החדשות, רמת הפעילות בו עדיין גבוהה מאוד. במחצית הראשונה של 2025 נלקחו משכנתאות בהיקף של כ־54 מיליארד שקל, לעומת כ־43 מיליארד שקל במחצית המקבילה.

בנק מזרחי־טפחות שולט בנתח השוק הגדול ביותר, אך בין לאומי להפועלים מתחוללת תחרות עזה על המקום השני. ברבעון הקודם, לראשונה מזה זמן רב, הפועלים עקף את לאומי בנתח המשכנתאות החדשות.

בסיכום המחצית בהשוואה לתקופה המקבילה ב־2024, נתח המשכנתאות החדשות של מזרחי־טפחות ירד ב־0.3% והסתכם ב־34.6%. נתח המשכנתאות החדשות של לאומי ירד ב־5.2% ועמד על 23.2%, ואילו הנתח של הפועלים עלה ב־3.5% ל־22.9%. דיסקונט העמיד כ־11.9% (אל מול 10.7% במחצית המקבילה), הבינלאומי 5.9% (אל מול 4.5%), ובנק ירושלים 1.6% (אל מול 2.1%).